שפת אמת

Shavuot תרס"ב 3

Shavuot · תרס"ב (1901) · Essay 3

This essay has not been translated yet — it is part of our ongoing translation project. The original Hebrew is presented below.

חז"ל קראו לזה החג עצרת. היא כנופיא דכתיב מורשה קהלת יעקב שע"י התורה באים לאחדות. שיש לכל איש ישראל חלק בתורה. ומטעם זה הנפשות קרובים מצד אחדות השורש כמ"ש ז"ל דכתיב שבעים נפש ביעקב שהם כנפש אחד. ולכן התורה משיבת נפש שהיא שורש נפשות בנ"י. ואיתא ואהבת לרעך כמוך כלל גדול בתורה שכפי האחדות הנמצא בישראל זהו אות לאור תורה שמאיר בהם. דכתיב אתה אחד ושמך אחד וישראל גוי אחד בארץ וז"ש בזוה"ק קוב"ה ואורייתא וישראל כולהו חד. שאין האחדות בעולם רק הקב"ה אחד והתורה שמותיו של הקב"ה אחד וישראל גוי אחד. וזהו הרמז בההוא גר שאמר למדני תורה כשאני עומד על רגל אחד. ואמר לי' הלל הזקן דסני לך לחברך לא תעביד. כי האדם יש בו שינוים. תמיד וא"א להיות על רגל אחד תמיד. רק בכלל ישראל יש זה האחדות דכתיב אני ה' לא שניתי. והוא אחד האמת. פי' אחד כשאין בו השתנות לעולם. ובכלל ישראל נמצא מזה האחדות כדמסיים הפסוק ואתם בנ"י לא כליתם. ולכן כפי מה שמבטל אדם את עצמו אל כלל ישראל יכול להיות עומד על רגל אחד. כי בנ"י בכלל אין להם השתנות מצד הדביקות באחד האמת: