Shavuot תרמ"ה 2

איתא במס' ראש השנה בעצרת על פירות האילן הביאו לפני שתי הלחם בעצרת שיתברכו לכם פירות האילן ע"ש דאיתא גדולה התורה שנותנת חיים לעושיה בעוה"ז ובעוה"ב. וזהו שניתנה תורה לבנ"י להמשיך הארת התורה לכל הבריאה גם בעוה"ז. ועי"ז ממשיכין חיות מהתורה מחדש בכל עת. ולא לחנם אמרה תורה להניף שתי הלחם רק שיש בכח בני ישראל להעלות ולהרים כל העולם להדביקם בעץ החיים שהוא התורה. ואמרו מוליך ומביא למי שד' רוחות שלו. שמעלין הכל להשורש. ועי"ז לעצור טללים רעים כו'. וזהו נק' פירות האילן כי הקרן קיימת לעוה"ב ועיקר התורה כתיב בה ונעלמה מעיני כל. רק מהפירות יכולין להרגיש גם בעוה"ז. ואמרו הכל מודים בעצרת דבעינן לכם. כי יום זה מיוחד להתקשרות התחתונים בעליונים. ועליו נאמר יום אחד יודע לה' כמ"ש בזוה"ק אמור. דכתיב ואהי' אצלו אמון דרשו חז"ל אומן שבתורה ברא הקב"ה העולם ובקבלת התורה נתברר זה. וכן בכל שנה בשבועות. ולכן נקרא יום הביכורים שמתחדש שורש הבריאה. לכן כתיב ואהיה לשון עתיד הגם שגם בכל יום יש מזה כמ"ש במ"א. אבל ביום זה הוא בהתגלות. וכתיב ימים יצרו ולו אחד בהם י"ל על יום השבועות שנק' אחד. ואהי' שעשועים יום יום הוא יום זה שניתן בו תורה ויום שמיני עצרת שהוא שמחת התורה. ושניהם נקראו עצרת ובתורה שבכתב נק' שמ"ע עצרת. ובתורה שבע"פ נק' זה החג עצרת. והענין (אחד) הוא עפ"י מ"ש חז"ל בפסוק את ה' האמרת עשינו אותו חטיבה אחת. וה' האמירך עשה אותנו חטיבה אחת. והקב"ה מסר האחדות בזה העולם לבנ"י ומבטל כל הברואים אל בנ"י כמ"ש והייתם לי סגולה וז"ש עצרת תהי' לכם כדכ' בזוה"ק אמור ע"ש היטב. ובשבועות נק' עצרת בתורה שבע"פ שבני ישראל מעידין כי הקב"ה אחד בשמים כמ"ש אתה הראת לדעת שפתח להם הרקיע כו'. וזזהו את ה' האמרת. ועמ"ש באבן עזרא שגרמת שיאמר הקב"ה אנכי ה' אלקיך ובמ"א הארכנו בזה. ובנ"י מעידין בשמים אין כאל. ולכן קראוהו עצרת ליום מתן תורה לומר שהכל בטל להקב"ה בכח התורה. וזהו תנופת ב' הלחם על ב' התורות כמ"ש חז"ל ע"ש לכו לחמו בלחמי: