שפת אמת

Noach תרנ"א 2

Noach · תרנ"א (1890) · Essay 2

This essay has not been translated yet — it is part of our ongoing translation project. The original Hebrew is presented below.

בענין דור המבול והפלגה הכל הי' הכנה לבני ישראל כמ"ש זכור ימות עולם כו' כי הדורות שקידם המבול היו גבוהים מאוד ואח"כ נתמעטו ע"י שקלקלו. והלא הי' הכל גלוי וידוע לפניו ית' אך שאח"כ בקבלת התורה זכו בנ"י להשיג מהארה הראשונה שהי' קודם החטא כדאיתא שכל הארות המתגלים בעולם נשאר מהם רשימה. ונמסר לבסוף כל אלה הדרכים לבני ישראל וע"ז כ' נפלאותיך ומחשבותיך אלינו. ולכן אמר זכור ימות עולם כי בנ"י יש להם בכח התורה דביקות לזכור ולעורר כל ההארות שנתגלו מאז. וכ' לא נפלאת היא כו' לא בשמים כו' מי יעלה לנו הש' ולא מעבר לים כו' קרוב אליך בפיך ובלבבך כו'. יתכן לפרש שהם ב' אלו הדורות דור הפלגה חטאו בפה ורצו לעלות השמים אך כי לא הי' לשם שמים. אבל בנ"י בפיך כו' זכו להמשיך תורה מן השמים. מעבר לים רמז לדורות שקודם המבול שנק' מעבר לים. וזהו בלבבך כי דור המבול חטאו בלב כמה שכתוב יצר מחשבות לבו רק רע. ובנ"י בכח התורה יכולין להטות ב' הלבבות להשי"ת. כי בודאי פה ולב הם כלים להמשיך אור בעולם רק שהתורה מלמדת איך לתקן כל המעשים ע"י פה ולב. זכור הוא בפה. בינו הוא בלב: