Toldot תרנ"א 3

בענין ברכת יצחק שרצה ליתנה לעשו. ובפי' נראה כי ברכת יעקב היתה מיוחדת אליו כמו שברכו לבסוף ברכת אברהם שהוא עיקר הברית שכרת השי"ת לזרעו אחריו. אבל זו הברכה היא להיות גביר לאחיו כו'. כי יעקב ועשו היו מיוחדין לב' עולמות כמ"ש עשו איש שדה ויעקב יושב אהלים ואם הי' עשו מתקן מעשיו הי' הוא כמו זבולון עם יששכר והוא הי' מושל על כל האומות להכין הכל לקרב אל הקדושה. ולא הי' נצרך ליעקב רק לעסוק בתורת ה' בלי מלחמות. כי הרי כתיב ראשית גוים עמלק. והוא איש שדה. דיש מדבר שדה בית כמ"ש האר"י ז"ל בקבלת שבת נעשה ממדבר שדה ע"ש. ושבת עצמו הוא בחי' אהל ובית. והנה יעקב הוא בחי' השבת יושב אהלים כמ"ש בשבת אל יצא איש ממקומו. וכמא' חז"ל יעקב כתוב בו שמירת שבת כו'. אבל התקונים שצריך בימי המעשה לעשות ממדבר שדה. והוא הכנה אל השבת דרך זה רצה יצחק להנחיל לעשו. אך כי לא זכה עשו לזה. והוצרך לקבל יעקב גם זאת על שכמו לתקן עוה"ז. ובמדרש שובי השולמית כו' ע"ש שהוא התאספות שצריכין בנ"י לאסוף בכל הד' מלכיות להוציא בלעם מפיהם ולהעלות עוה"ז להיות מוכן לקבל השפעת הקדושה. [ויתכן לומר שהוא בחי' המלבושים שהי' ביד עשו ונמסרו ליעקב שהוא תיקון החצוניות. בשלו"ם הוא מלבו"ש. ואיתא כי עשו גי' שלום. אך שהרע את מעשיו וניתן ליעקב]. וז"ש אני שלום וכי אדבר המה למלחמה כידוע שסתם מלחמה הוא עשו ועמלק. וכמ"ש במדרש אין לך מלחמה שנוצחת שלא יהי' בה מזרע עשו. והי' מוכן שיהי' נלחם מלחמת מצוה. הכנה ליעקב. אם הי' מתקן מעשיו לטוב: