Shabbat Shuva תרנ"ב 1
Shabbat Shuva · תרנ"ב (1891) · Essay 1
This essay has not been translated yet — it is part of our ongoing translation project. The original Hebrew is presented below.
הפותח שער לדופקי בתשובה אמר אמו"ז ז"ל כי האבות הם נקראים דופקי בתשובה ודפח"ח. כי הם הקרובים ראשונים אל התשובה כידוע. והנה עיקר התשובה הוא לחזור ולהתדבק בהקב"ה. כמ"ש חז"ל עד כסה"כ עד ה' אלקיך. והאבות הן הן המרכבה אשר השכינה שורה עליהם וכל איש ישראל צריך לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי כמ"ש בתנא דב"א. וזהו עיקר התשובה. ואיתא בפרקי דר"א אין ישראל עושין תשובה שלימה עד שיבוא אליהו שנא' והשיב לב אבות על בנים. א"כ זהו עיקר התשובה כשיהיו ישראל מתוקנים להשוות לבותם ללב האבות. ואיתא במדרשים כי תמה זכות אבות אעפ"כ לעולם מזכירין ברית אבות ע"ש. והיינו שע"י התשובה יכולין לחזור ולעורר זכות האבות. כי עיקר פי' זכות אבות הוא הבירורים והתקונים שעשו האבות והאירו וזככו את העולם לדורות. וכשגברו העונות ונכבה הארת הנ"ל תמה זכות אבות. אבל ע"י התשובה מעוררין אותן האורות והתקונים. ושוב מצאתי בפסיקתא מפורש כן שע"י תשובה זוכין לזכות אבות ע"ש בפרשת שובה ישראל. וכמו כן זכות קבלת התורה כשאמר הקב"ה אנכי ה' אלקיך חל אלקותו ית' עלינו לדורות. רק עונות מבדילין. לכן כתיב שובה כו' עד ה' אלקיך לחזור לעורר כח אלקותו ית' שחל עלינו. כי כל המתנות שנותנים משמים הם לדורות כמ"ש ז"ל משמים מיהב יהבו משקל לא שקלו. וכ"כ כאשר ירד הגשם כו' כן יהי' דברי כו'. פירוש שאותן הדברים עדיין ממתינים ומצפים לכל איש ישראל שיזכה ויתקן מעשיו ויקבל אותן הדיבורים וע"ז כתיב קחו עמכם דברים: