Shabbat Shuva תרס"ב 1

שובה ישראל עד ה"א קחו עמכם דברים. דכ' שובו בנים שובבים כו' כי אנכי בעלתי בכם. פירוש אנכי דעשרת הדיברות שנטע הקב"ה כח אלקות בנפשות בנ"י. וזהו גנוז ומוטבע בכל איש ישראל רק עונותיכם מבדילים. וכפי האמונה שמאמין האדם כי יש בו כח אלקות כך מתגלה אליו. ולכן נקרא הקב"ה אל אמונה שכפי האמונה שבאדם כך מתגלה בו. כמו שמצינו באבותינו על הים דכתיב ויאמינו בה' וזכו אח"כ לומר זה אלי. השיבנו ה' אליך ונשובה. פי' כדאיתא בכל מקום שגלו ישראל שכינה עמהם והשיב לא נאמר אלא ושב ולכן מבקשים השיבנו [ה'] אליך להתדבק בזה האלקות ששוכן עמנו ואז נשובה כביכול אני והוא: