Shabbat Shuva תרנ"ה 1

אמרו חז"ל דרשו ה' בהמצאו אלו עשרת ימי תשובה כי השי"ת בבריאות העולם כביכול עשה עצמו להיות נמצא בעולם. כי צריך כל איש לידע ולהאמין כי הקב"ה הוא נעלם ורחוק מכל רחוק וכמו כן הוא קרוב מכל קרוב וז"ש האלקי מקרוב אני כמ"ש במד' שהוא מקרוב ומרחוק ובחי' זה הקורבות נתחדש בבריאות עולם ובכל שנה מתחדש זה המציאות. ובאמת זה הקורבות היא באמצעיות תורה ומצות כדאיתא בשביל תורה שנק' ראשית. ולכן ע"י החטא וביטול תורה מתרחקין מזה הדביקות וע"י תשובה חוזרין לזה הדביקות. ובימים אלו מתחדש זה הדביקות וכדאיתא בפסיקתא שהקב"ה אומר אני שב אליכם ע"ש המשל. וכן הוא בפרטות דכ' שובו אלי ואשובה אליכם כי ע"י החטא מסתלק הארת הנשמה ולכן צריכין לשוב לתקן הגוף להיות מוכן לקבל הארת הנשמה. ושבת תשובה היא בבחי' הנשמה ובימי המעשה לתקן הגוף לב טהור ברא לי ועי"ז רוח נכון חדש בקרבי. ותשובת הגוף היא תשובה מיראה. ותשובת הנשמה מרוב התשוקה להיות נכסף לחזור להתדבק בו ית' כמאמר דהמע"ה השיבה לי ששון ישעך. ועל זה התשובה נאמר שובו בנים. ויש ג' מיני תשובות על מ"ע ומל"ת והתורה. וע"ז מבקשין השיבנו אבינו לתורתך והוא תשובה על התורה בחי' דיבור. קרבנו לעבודתך בחי' מצות עשה. והחזירנו בתשובה על החטאים בל"ת ובמחשבה. ותשובה על התורה הוא בחי' שובו בנים לכן אמרי' השיבנו אבינו לתורתך. והוא בחי' שבת תשובה: