Shabbat Shuva תרס"ג 2

כתיב כאשר ירד הגשם כו' כן יהי' דברי כו'. א"כ בודאי ישובו בנ"י אל ה' ותורתו. וכמ"ש הרמב"ן בפרשת התשובה ושבת עד ה' אלקיך שהוא הבטחה כי לבסוף ישובו. ולכן לא למדו חז"ל שתשובה מגעת עד כסה"כ מפסוק זה שבתורה שהוא הבטחה שיחזור הקב"ה אותנו בתשובה. ולמדו מפסוק שובה ישראל עד ה' אלקיך שהוא תשובתינו מלמטה למעלה שגם בזו התשובה יכולין לגעת עד כסה"כ. וז"ש הכתוב כי לא מחשבותי מחשבותיכם. כי באותה הבחירה שבחר בנו הקב"ה ונתן לנו התורה דברי אשר שמתי בפיך הוא בחירה עולמית. והנה גם בנ"י בחרו בהקב"ה כמ"ש את ה' האמרת אבל בזה נעשה שינוים ע"י החטא. אבל אני ה' לא שניתי כתיב וזהו לא מחשבותי מחשבותיכם שאין בי שינוי רצון. ולכן בש"ק שהוא מעין עוה"ב ולבסוף ישובו בנ"י בודאי זה היום מסייע לתשובה. ואיתא אהבה שאינה תלוי' בדבר אינה בטילה עולמית ולכן מים רבים לא יוכלו לכבות האהבה. כי הגם שאהבת בנ"י אל ה' ע"י תורה ומצות. אבל אהבת הקב"ה לבנ"י קודמת שהרי בשביל אהבה זו רצה לזכות את ישראל והרבה להם תורה ומצות. נמצא רצונו ית' ואהבתו לבנ"י אינה תלוי' בדבר. ולכן אפילו שחטאנו לפניו בתורה ומצות בתשובה יכולין לעורר האהבה הישינה שקודמת לתורה ומצות. והנה בתחילת השנה יש עשרת ימי תשובה ושבת תשובה. דכ' והחיות רצוא ושוב כי הבריאה היא התפשטות החיות והעשרה מאמרות בתוך הנבראים וצריך להיות חזרת החיות תמיד אל השורש כמ"ש רצוא ושוב. וזהו בחי' השבת בכלל כמ"ש וישבות ביום השביעי. וכן הי' מוכן אדה"ר קודם החטא לעלות למעלה ולירד למטה בלי השתנות. וכמו אליהו הנביא ע"ה עלה שמים וירד. ואחר החטא נתן לנו הקב"ה תורה ומצות שעל ידיהן נוכל לעלות ולהתדבק בו והחטאים מעכבין עלי' זו. וע"י התשובה יכולים לתקן הכל: