Sukkot תרנ"ח 4

בענין הלולב דכתיב צדיק כתמר יפרח. ובמד' מה תמר יש לה תאוה כן הצדיקים יש להם תאוה להקב"ה. ובכח זו התאוה מתדבקין אל הבורא ית"ש. ובאלה הימים אחר יוהכ"פ שנטהרו בנ"י מתעורר זו התאוה בלבות בנ"י. ואיתא תמר עולה לזמן רב שאין הצדיק נשלם רק ביגיעה רבה הרבה זמנים. אבל בכח בעל תשובה לתקן הכל ברגעא חדא. ועליו נאמר יפרח כשושנה שפורחת בשעה מועטת. כי לבע"ת כתיב אוהבם נדבה. ומסייע להם ביותר מן השמים לעורר הדביקות למעלה. וזה רמז הלולב ונענועיו. ולכן בשבת א"צ לולב כי השבת עצמו מעלה את האדם אל השורש. כמ"ש במזמור ליום השבת צדיק כתמר יפרח כמו הצדיק בנפש כן השבת בזמן כתמר יפרח. ובמד' דורש צדיק כתמר יפרח על אהרן פרח מטה אהרן. שתולים בבית ה' פתח אהל מועד תשבו שבעת ימים ע"ש. שכשנבחר אהרן נתדבק באלה ז' ימי מילואים להיות שתול בבית ה'. והיה הכנה על כל עבודות שלו לדורות. כן בסוכות שנעשין בנ"י כבריה חדשה אחר יוהכ"פ ומיוחדים לעבודת הבורא כמו כהן. לכן בסוכות תשבו שבעת ימים הכנה בפרישה זו על כל השנה. ובלולב להיות דבוק בשורש כתמר יפרח. וחג הסוכות הוא בחי' אהרן לכן יש בו סוכה ולולב כנ"ל: