Sukkot תרמ"ה 4

מצות הסוכה הוא מדת הבטחון בהשי"ת. כמ"ש רז"ל צא מדירת קבע שלא לבטוח בעושר ובנכסים רק לבטוח בה'. ולכן הוא זמן שמחתינו. כי אין שמחה כשמחת הבוטח בה' באמת כמו שמבאר בספר חובת הלבבות. ולכן נוסדו תפלות והושענות בחג הזה. לידע כי כל ברכות השנה תלוי' רק בעזר השי"ת ולא לבטוח באסיפת כל התבואות לבית. וכמ"ש בטחו בו בכל עת עם שפכו לפניו לבבכם. וע"ז רמז ניסוך המים לשפוך לב כמים לפניו ית'. ובודאי כן הוא מוטבע בלבות בנ"י שבכל עת שצריכין ישועה בוטחים בו ית'. ולכן השי"ת סוכך עליהם בימים אלו כמ"ש והבוטח בה' חסד יסובבנהו. וכמ"ש אלקים מחסה לנו. וזה החג הוא ברכה על כל ימי השנה. ונקר' חג האסיף כמו שבעוה"ז עתה הזמן להכין פרנסה על כל השנה. כן ברכת ה' עתה על כל השנה להבוטחים בו. והוא כמו חינוך בתחילת השנה ועל זה הוסד המזמור שיר חנוכת הבית. כי בר"ה נאמר בכסה ליום חגינו. שכל ההסתר הי' כדי לצמוח הישועה כמ"ש הסתרת פניך הייתי נבהל. אבל באמת רגע באפו חיים ברצונו. שכל הרצון הי' על הישועה שאח"כ כמ"ש הפכת מספדי למחול שנעשה מזה החג הסוכות פתחת שקי ותאזרני שמחה. ומביאין משמים בנ"י לתוך ההסתר בתחלת השנה. כדי שיכינו לבם להשי"ת ויהיו מוכנים לקבל הישועה הבאה בימים אלו כמ"ש ואני אמרתי בשלוי וכו':