Sukkot תרמ"ח 6

ביום השמיני עצרת תהיה לכם. כנישו כנופיא כדפרש"י. והוא מתנה שביום הזה מתאספין לבות בנ"י. וממילא זוכין לתורה דכתיב הקהל לי את העם ואשמיעם את דברי. ולא בכל עת יכולין לבוא לזה האחדות. וע"י מצות סוכה ולולב מתאחדין בנ"י. ופי' הקהל לי הוא כנסי' שלשם שמים. ולכן בנ"י שמקיימים מצות סוכה ולולב לשם שמים סופה להתקיים בשמ"ע. כי ברשעים איתא שארי בחיבורא ומסיים בפרודא. וכן כתיב ביעקב שמקודם הי' לו כל המלחמות. ואח"כ כתי' בעשו וילך לו אל ארץ וביעקב כתיב וישב יעקב כנוסו וכנוס בניו הצילו כו'. וכן הוא בבנ"י אחר הימים הקודמים בזה החודש באין בסוף להאחדות האמת. עצרת תהי' לכם הוא בעצמותם. וכ"כ והיית אך שמח ורמזו חז"ל לרבות יו"ט האחרון פי' שמקודם הי' השמחה ע"י הלולב כו' ועתה השמחה בפנימיותם והוא ע"י התורה. ואיתא בזוה"ק ונוהגין לעשות שמחת תורה כו'. היינו שבנ"י הרגישו הארת התורה הבאה להם בזה היום והנהיגו מעצמם וכוונו לדעת אביהם שבשמים. והוא שמחת התורה שאין בזה שייכות רק לבנ"י. ובמד' וזאת הברכה רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה כו'. פי' וזאת הברכה היא ברכה מיוחדת שהמשיך משה רע"ה מה שאין הראשונים זכו לזה. ואמר ה' מסיני בא. דכתיב וארא כו' ושמי ה' לא נודעתי להם. שמרע"ה המשיך הנהגת התורה בעולם שנק' אש דת הנהגה שלמעלה מהטבע. והוא משם הוי' ב"ה וב"ש. ומקודם המשיכו האבות ותקנו דרך הטבע. והוא ההנהגה בשם אל שהוא כולל ג' עולמות וההנהגה מתלבשת ע"י מצות מעשיות. ויתכן שהוא רמז הג' רגלים בחי' ג' אבות שהעולם עומד עליהם. לכן בחג המצות וחג שבועות וסוכות יש מצות מיוחדות. מצה שתי הלחם סוכה ולולב. אבל בעצרת בחי' משה רע"ה הוא הנהגת התורה שאינה ע"י התלבשות. והוא משם הוי' ב"ה וב"ש. ולכן אין בזה שייכות רק לכם. ובאמת הוצרכו האבות מקודם לתקן העולמות התחתונים וכמ"ש את עלית על כולנה דייקא. וכן הוא בכל שנה אחר הג' רגלים שמיני עצרת ונק' במד' תוספות יספת לגוי ה' ע"ש. היינו הוספה מלמעלה מהנהגת הטבע. וע"ז אמר אשריך ישראל עם נושע בה'. והלא כל הישועות הם מהשי"ת. רק שיש נושעים בדרך הנהגה הטבעיות. אבל תשועת ישראל משם הוי"ה ב"ה בעצמו: