Sukkot תרנ"א 3
Sukkot · תרנ"א (1890) · Essay 3
This essay has not been translated yet — it is part of our ongoing translation project. The original Hebrew is presented below.
איתא במד' ולקחתם ביום הראשון ראשון לחשבון עונות כו'. ומקשין וכי בין יוהכ"פ לסוכות הותרה הרצועה לעשות כל אשר יחפוץ. אבל יובן עפ"י מ"ש בזוה"ק נשא ע"פ אשרי אדם לא יחשוב ה' לו עון אימתי כשאין ברוחו רמיה כו' ע"ש. דהנה יש נפש רוח נשמה. וכפי המעש"ט כן מאירין הנר"נ. ולפי החטא נסתלקין ולכן חטא עון ופשע מכוונים מול אלו הג'. וכשאדם שומר הרוח אז לא יחשב עון. וכתיב לב טהור ברא כו' ורוח נכון חדש. ולכן אחר יוה"כ שנטהרו לבות בנ"י זוכין בסוכות לרוח נכון וחדש. וע"י הלולב ומיניו מקבלים הרוח. ולכן יש ד' מינים כמ"ש מארבע רוחות בואי הרוח. ולכן בין יוהכ"פ לסוכות אין עונות פוגמין הרוח. הגם כי בודאי נענש אדם על כל חטא ועון. רק ראשון לחשבון עונות. הואיל ובראשון הוא הזמן לקבל הרוח הוא ראשון לחשבון עונות כמ"ש: