Sukkot תרנ"א 2

כתיב אשרי תבחר ותקרב כו'. והוא רמז לג' רגלים. בפסח ויציאת מצרים נבחרו בני ישראל מכל עם. ובמתן תורה קרבנו לפני הר סיני. ובסוכות ישכון חצריך. אבל העיקר לקבל ההארות מכל אלה המתנות בלב. וז"ש נשבעה בטוב ביתך כי מכל המצות צריך איש ישראל לקבל הארה קבוע בלב וכ"כ אשרי יושבי ביתך ומסיים עוד יהללוך שישאר מזה הארה לעולם. וכן אשרי כו' עוז לו בך ומסיים מסילות בלבבם. ולכן ניתן הלולב ומיניו לקבל הארת הסוכה כמ"ש ולקחתם לכם. דכ' סוד ה' ליריאיו ובריתו להודיעם. כמ"ש זכר עשה לנפלאותיו שמלבד הנפלאות שעשה עמנו הקב"ה השאיר לנו זכר. ונתן לנו מצות שעל ידיהם נוכל להרגיש ולהתדבק באותן הנפלאות. וכ"כ בסוכות למען ידעו כו' כי בסוכות הושבתי. ובודאי ישיבת ענני כבוד הי' דבר פלא מופלא ומכוסה. וע"י מצות הסוכה מתעורר בכל שנה הארה מאותו הישיבה. והארת הסוכה הוא למעלה מן הטבע. לכן זוכין לכך אחר ימי תשובה דכתיב שובו אלי ואשובה אליכם. ולכן הקב"ה מקרב אותנו אחר ימי התשובה. ואם עדיין לא שבנו אליו כראוי יש לנו עכ"פ לשוב בתשובה בסוכות. כמבוקשינו השיבנו אליך אח"כ ונשובה. אבל כלל בנ"י הם בעלי תשובה בעשי"ת. ולכן ניתן לנו הסוכות אח"כ שהוא מה שחל שם שמים על הסוכה. והארה זו חופפת על בנ"י. וע"י הלולב ומיניו נוכל לקבל הארה זו בלב ונפש. ולכן איתא שאין נוטלין הלולב בשבת כמו בתפילין שא"צ בשבת. שע"י התפילין מקבל אדם הארה המיוחדת אל איש ישראל מה שהוא למעלה מציור הגשמיות. אבל בשבת שהן עצמן אות ויורד נשמה יתירה ומתקדש כל איש ישראל. ויכול לקבל אותו ההארה בלי תפילין. וכמו כן בהארת הסוכה בשבת קודש נוכל לקבל שיאיר אותו ההארה וההנהגה שלמעלה מהטבע בלא הד' מינים. כי שבת הוא יומא דנשמתין ולאו דגופא: