Shabbat Shuva תרנ"ח 1

כמו שהחטא הוא בשיתוף הגוף והנפש כן צריך להיות התשובה. ותשובת הגוף בסיגוף תענית ותשובת הנפש ע"י הבושת. והוא התשובה בשבת כדאיתא ירא שבת ירא בשת. ואיתא בגמ' מי שאין לו בושה בידוע שלא עמדו רגלי אבותיו על הר סיני כדכ' למען תהי' יראתו על פניכם לבלתי תחטאו. א"כ נראה כי זה הבושת א"י לפגום אפילו ע"י חטאים ועונות וז"ש תהי' יראתו כו' לבלתי תחטאו שלא יפגמו זה הבושת. לעולם. רק הגוף מכסה זה הבושת ע"י החטאים ובשבת שבו ניתנה תורה יכולין לשוב ע"י הבושת הנטוע בתוכינו. והנה השבת מסייע לתשובה שהוא רומז ליום שכולו שבת ואז יתוקן הכל. וכתיב אמרו אליו כו' קח טוב פרש"י תודה דכ' טוב להודות. פי' לך נאה להודות כי כל הדברים שנראין תמוהים בעוה"ז ולעתיד יתברר הכל כי הי' הכל הכנה ועצה לטובה דכ' מגיד מראשית אחרית כו' עצתי תקום. ואיתא במד' וארא חפצי אעשה שחפץ להצדיק בריותיו ה' חפץ למען צדקו כו'. ולבסוף יחזירו כולם לטובה כדכתיב אז אהפוך כו' שפה ברורה כו'. ולכן שיר של יום השבת טוב להודות כי ביום שכולו שבת יתוקן הכל ובנ"י מאמינים גם עתה זאת ובכח זה יכולין לשוב. וכן הפסוק עצמו מביא זה לתשובה כמ"ש כאשר ירד הגשם כו' ושמה לא ישוב כו' עשה כו' אשר שלחתיו כו' פי' שכל רצונו ית' יתקיים בודאי וסוף הכל ישובו. לכן בכח הזה יכול אדם לעורר בתשובה כי העומד להיות כאלו עשה. זה וקח טוב: