Sukkot תרס"ג 7

בסוכות תקנו הושענות. דשמעתי ממו"ז ז"ל ע"פ צעקה הנערה ואין מושיע. ודרשו חז"ל הא יש מושיע חייב להציל אפילו בנפשו של רודף. וישראל נושע בה' וצריך להושיענו אפילו בנפשו של הרודף ולבטל כל הסט"א. אך כתיב בשדה מצאה כיון שע"י החטא נפרק עול מלכות שמים. כמ"ש חז"ל הרשעים הם ברשות לבם וזה נקרא שדה מקום הפקר כו'. אבל אחר יוהכ"פ שנטהרו נפשות בנ"י צריכין לצעוק אל אדון המושיע. כדמצינו באנשי כנה"ג ויצעקו בקול גדול וזכו להעביר יצרא דע"ז. והנה בהושענא רבה בחי' ערבה. וע"ז כ' פנה אל תפלת הערער דרשו חז"ל דערבה אין בה טעם וריח. א"כ מה שבחן של אותן הדומין לערבה. אך עכ"פ הם נקיים מן החטא רק הם ריקנין מן המצות ונק' תפלת הערער שמוכנים הם עכ"פ לקבל הברכה: