Sukkot תרנ"ג 2
Sukkot · תרנ"ג (1892) · Essay 2
This essay has not been translated yet — it is part of our ongoing translation project. The original Hebrew is presented below.
איתא בזוה"ק כי ד' מינים הם מאני קרבא. והנה זה החג הי' בחי' אהרן אוהב שלום ורודף שלום. וכן הסוכה נקראת סוכת שלם. דכ' אני שלום וכי אדבר המה למלחמה. וכ' במ"א כענין שכ' כי תקרב אל עיר כו' וקראת אלי' לשלום. כי אפילו מלחמת בנ"י היא בבחי' השלום שרוצין לקרב כל האומות ושיכניעו עצמן לכנוס תחת כנפי השכינה. ולכן בזה החג נותנין אחיזה לכל הבא להתקרב. וכמ"ש שלעתיד יבואו כולם לחוג חג הסוכות. ולכן מי שכופר בעיקר ממילא כי אדבר המה למלחמה. וכ' יעלזו חסידים בכבוד. וכי מה כבוד מבקשין חסידים רק הוא ענני כבוד. ירננו על משכבותם כי בסוכה אפילו בשינה מקיימים המצוה שאין כן בכל המצות. וכמו כן היה בכהנים ולוים בשמירת המקדש. רוממות אל בגרונם הוא ההלל והשמחה שמונה. וחרב פיפיות בידם הוא הד' מאני קרבא: