שפת אמת

Sukkot תרס"ד 1

Sukkot · תרס"ד (1903) · Essay 1

This essay has not been translated yet — it is part of our ongoing translation project. The original Hebrew is presented below.

אחר יוה"כ חג הסוכות דכ' ויספו עטים בה' שמחה רומז לחג האסיף שזכו בנ"י לבחי' ענוה ביוה"כ במצות ועניתם. והוא בחי' מרע"ה ענוה גדולה מכולם. בר"ה בחי' יראה ויוכ"פ בחי' ענוה דכ' עקב ענוה יראת ה'. יראה מביא לידי ענוה ואמרו חז"ל בגסות אמר הקב"ה אין אני והוא יכולין לדור. א"כ בסוכות שזוכין בנ"י למצות סוכה דחל שם שמים על הסוכה ואומרים אני והו. וכמו שאין הקב"ה דר עם גסי הרוח כמו כן ענוים צריכין דירה מיוחדת. ומרע"ה עניו מכל אדם כו' על פני האדמה ולכן נתעלה לשמים שלא הי' יכול לדור למטה. מעין זה בנ"י ענוי ארץ יותר מכל האומות וצריכין סוכה ודירה מיוחדת להיות מובדלים מגסי הרוח. ולפי שענוים זוכין להשראת השכינה כמ"ש אשכון את דכא לכן הם שמחים דהשמחה במעונו: