Mishpatim תרנ"ד 1

במדרש כ"מ שנאמר ואלה מוסיף על הראשונים מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני כבר כתבנו במ"א בשם אמו"ז ז"ל כי להיות המשפטים בשכל אנושי צריכין לברר כי אעפ"כ חוקה וגזירת המקום הוא ע"ש. והענין הוא כי עשרת הדיברות כוללין כל המצות וכל המשפטים דכתיב תורת ה' תמימה בחי' תמימה ותורת אמת הוא להיות הכל נכלל בכל אות ואות מה שא"א לבו"ד להשיג לכן איתא כל התורה כולה שמא דקוב"ה. והגם דיש כמה סדרים פרטים. חקים. משפטים. מצות. תורות. אבל כולם אחדות אחד וכן נרמז בפסוק תורת ה' תמימה כו' עדות ה' כו' כל הסדרים. ולבסוף משפטי ה' אמת צדקו יחדיו. פי' יחדיו על כל הסדרים הששה שכולם הם אחדות אחד. ורמז לזה דבכל סדר יש פעולה מיוחדת לו. אבל במשפטי ה' אמת נקוד אתנחתא לרמוז כי צדקו יחדיו קאי על כל הששה סדרים. לכן כתיב ואלה מוסיף על הראשונים שהן הן הדיברות והן המשפטים כי אורייתא סתים וגליא וחלק הדברות הי' כשנתעלו בנ"י להיות כמלאכים. וחלק המשפטים כתיב תשים לפניהם. שהוא בחי' התגלות במשפטים הערוכים לפנינו אבל הכל אחדות אחד. וכתיב לפניהם כי בנ"י מוכנים הם לזה האחדות שיכולין להבין המשפטים ולידע כי הם דבקים בשורש הנסתר. ולכן מוכן התורה לבנ"י כמ"ש מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן לכל גוי. וקשה עשיה מאן דכר שמי' דהול"ל לא הגיד או לא נתן. אבל להיות שרק נפשות בנ"י מוכנים לזה האחדות ותורה תמימה נמסרה לבנ"י שהם תמימים כמ"ש תמים תהי'. א"כ יש בחי' תמימות ואחדות לבני ישראל. לכן יכולין לקבל חק ומשפט שיהיו באחדות אחד החק והמשפט כנ"ל. מה שלא עשה כן לכל גוי עוע"ו טז) שאין נפשותיהם מוכנים לקבל בחי' האחדות. משפטים בל ידעום שאין להם זה הדעת. ובאמת דרשו חז"ל מפסוק זה שמי שאינו נימול אינו יכול לעסוק בתורה. כי ע"י המילה נעשו בנ"י תמימים כמ"ש והיה תמים אצל מצות מילה. כי הערלה מסתיר בחינת האחדות. והמילה נותנת התקשרות ואחדות לכן נק' ברית. וזה פי' דן דין אמת לאמיתו מלבד שיהי' אמת לשלול השקר אבל יהי' לו התקשרות באחדות האמת. כי האמת אינו שלילת השקר בלבד רק ה' אלקים אמת וכל הנעשה באמת צריכין לקשרו עד אחד האמת: