Purim תרנ"ח 2

בפסוק ותשם אסתר את מרדכי על בית המן. כל הדברים האלה הי' כמו כן בשורש למעלה. כי המן ועמלק יש להם כח בסט"א. וכאשר הי' לו מפלה למעלה ולמטה נהפך כל מקומו ובית המן להתפשט בו הקדושה. וזהו ענין המגילה שהיא פסיעה יתירה שנתפשט אור תורה בהתגלות שלא בהדרגה. וכמו שהי' אז לשעה. כך נתחדש בכל שנה כמ"ש האריז"ל ע"ש. וז"ש במדרש תחת הנעצוץ יעלה ברוש במקום שהי' ע"ז דכתיב בכל הנעצוצים כו' ע"ש. והוא מעין תיקון דלעתיד שיהי' נגלה כבוד ה' שמו אחד. ובכל מקום שיש מחיית עמלק כביכול נתגדל שמו ית' בעולם. וז"ש ומרדכי יצא כו' בלבוש כו'. כל אלה הלבושים חדשים שנתלבש הקדושה. כענין שנאמר יכין רשע וצדיק ילבש. עטרת זהב גדולה רומז לאתוון רברבין דק"ש. ע' משמע וד' מאחד. שזה עיקר עדות דכתיב בישראל אתם עדי. שזה אינו בדיבור בלבד. רק כשישראל זוכין נתברר על ידיהם יחוד שמו ית' בעולם. כמו שהי' במרדכי. ועליו נאמר וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך כמ"ש בתרגום כאן. ועטרת זהב גדולה ד' דאחד כי כתר ועטרה הוא ענין אחד כמ"ש אני ראשון ואחרון וכתר בחי' ראשון ועטרת אחרון שהוא מעין תיקון שלעתיד: