Purim תרנ"ט 3

חביב שמחת פורים כמו השבת. דכתיב הכא לעשות אותם כו'. וכתיב בשבת אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם. כי שמחה לפני הקב"ה במרום במחיית עמלק. כמ"ש והי' בהניח כו' תמחה. והי' לשון שמחה. ומאחר דכתיב מלחמה לה' בעמלק. ממילא במפלת עמלת כביכול מנוחה לפניו. ואיתא במדרש בא ע"פ כובד אבן כו'. כסבורין בנ"א שיגיעה הוא לפני. ואינו יגיעה. במה אני ייגע במי שמכעיס לפני בדברים בטלים. כעס אויל הוא עמלק. א"כ במפלת עמלק המנוחה בשמים. עוד שם במדרש פי' כעס אויל כבד משניהם יותר מכחן של ישראל ע"ש. דכ' אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם לולי כעס אויב כו'. שבשביל כעס אויב נושעים כביכול בעת צרה. ובוודאי זה הפסוק אשביתה מאנוש זכרם הי' בגזירת המן לאבד כנ"ל. אבל בשביל כעס אויב פן יאמרו ידנו כו' כי כו' אובד עצות כו' ואין" בהם" תבונה". ס"ת המ"ן. כי בכוונה נסתבב משמים להיות הגזירה למטה ע"י המן שזה יהי' הישועה לבנ"י כמ"ש במ"א מזה. כי כשהיו בנ"י בגלות בבל ושאר מלכים ידעו והבינו המלכים כי מאת ה' היתה זאת. אבל בקום עלינו אדם ולא מלך ודימה בנפשו כי ידו רמה. בזה נעשה הישועה: