Yitro תרנ"א 2

במדרש לקחת מתנות באדם כו'. פי' שבקבלת התורה נשתנו בנ"י וזכו לציור הפנימי שעליהם נאמר אדם אתם אתם קרוין אדם. כמו שהי' לאדה"ר קודם החטא. וע"י החטא הוסר ממנו הנשמה העליונה. ובקבלת התורה זכו לאותה הנשמה. ולא לשעה רק לדורות שכפי היגיעה בתורה זוכין להארות אותו צלם ונשמה עליונה שע"ז כתיב אנכי ה"א. וכ' לאמר אנכי ה"א. שבכח התורה יכולין לקבל אלקותו ית"ש. ולכן כתיב מתנות. שזה ענין אמרם ז"ל עלה במחשבה לבראות במדה"ד. וראה שאין מתקיים שיתף מדת הרחמים. שבתורה יכולין להשיג במתנה מה שהי' מקודם נצרך להיות במדה"ד. ולכן לא הי' יכול אדם הראשון להתקיים באותו מדרגה. ובנ"י בכח התורה במדה"ר. ניתן להם במתנה. ולכן כ' ג"כ בשבת שנק' מתנה טובה בבית גנזיו. כי התורה ניתנה בשבת כמ"ש ז"ל זכור כו' יום השבת. עצומו של יום. בגז"ש דזכור את כו' הזה אשר יצאתם ממצרים כו'. והפי' שנשאר לעולם זכר בש"ק מאותו מעמד של הר סיני. ולכן נשמה יתירה יורדת בש"ק. ממשמע דכ' זכור כו' לקדשו. בוודאי הוא זמן שמתעורר זה הכח בבנ"י: