Yitro תרנ"א 3

ומצות זכור כו' לקדשו. שבכח בנ"י ניתוסף קדושה בשבת קודש. ויתכן לפרש המשך הפסוק זכור כו' על כן ברך ה' כו' השבת ויקדשהו. שע"י שראה הקב"ה שבנ"י מוכנים להיות מקדשין השבת. ולהעיד על הבורא ית'. על כן ברכו וקדשו. וז"ש נתן לכם השבת. שבעבורכם הי' קדושת השבת. ובוודאי לא כל אדם מוכן לזה. ומ"מ יש לכ"א מבנ"י חלק בקדושת שבת. ואמרו חז"ל זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו. כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה. כי זכירה הוא דבר גדול. ומ"מ כל השומר שבת כפשטו. יש לו חלק בזכירה. וכן הוא בכל המצות שיש בהם כמה מיני מדרגות. וכ' ויהי נועם ה' כו' עלינו ומ"י כו'. פי' נועם ה' היא הנשמה היורדת בש"ק. פורס סוכת שלום עלינו. ומעשה ידינו כוננה עלינו הוא שצריך האדם לקבל הארת השבת להתדבק בו. שישאר בו הארה מיום השבת. וזהו בחי' ג' ימים דבתר שבתא. ואח"כ יוכל בזה הכח לזכות להמשיך הארה בש"ק השני וזהו ג"י דקמי שבתא. וע"ז כ' ומעשה ידינו כוננהו. פי' לעורר במעשה ידינו שורש השבת למעלה. והוא ענין שרמזנו עליו בפי' על כן ברך כו'. וכן הענין בכל המצות כמ"ש חז"ל ושמרתם ועשיתם ע"ש. וגם בכלל המצות אמרו חז"ל מצוה גוררת מצוה. וכל תרי"ג מצות תלוין זה בזה. והם אחדות אחת. לכן אמרו חז"ל וידבר אלקים כו' כל הדברים כו' שכולן בדיבור אחד נאמרו. וגם כל תרי"ג מצות בעשרת הדיברות נכללין. נמצא כולן בדיבור אחד נאמרו. ממילא כל העושה מצוה אחת יש לו דביקות בכל: