Ki Tisa תרמ"ו 1

בפסוק כי אות הוא ביני וביניכם כו' לדעת כי אני ה' מקדישכם. דרשו בגמ' אמר הקב"ה למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה אני מבקש ליתנה לישראל לך והודיעם. כי תכלית עבודת האדם הוא בסייעתא דשמיא לזכות להמשיך קדושה משמים. ועיקר הקדושה הוא בעוה"ב. והקב"ה הטיב עמנו ונתן לנו גם בעוה"ז מעין הקדושה של עוה"ב. והוא השבת שהוא מעין עוה"ב. וע"י הקדושה היורדת בש"ק יכולין להתדבק בקדושת עוה"ב. וז"ש קודש היא לכם. פי' לצורככם עשה הקב"ה להיות בשבת קודש מציאת הקדושה בעוה"ז. לדעת כי אני ה' מקדישכם. פי' עתיד להקדישכם בעוה"ב. וכעין זה נדרש בתו"כ בפ' אני ה' מקדישכם לעוה"ב ע"ש. ועוה"ב הוא נעלם מלהשיגה בעוה"ז. אך השבת הוא הדרך שיכולין להשיג מעין עוה"ב. וזהו אמרם שבת שמה. שהשבת הוא שיכולין לכנות שם לקדושה של עוה"ב: