Ki Tisa תרמ"ו 2

וברש"י אע"פ שתהיו רדופין במצות המשכן שבת אל תדחה כו'. דכתיב שבתותי לשון רבים. כי ענין השבת אין לה הפסק. וכפי עבודת האדם בימי המעשה כן הוא השבת. ובודאי בעשיית המשכן הי' קדושה גדולה במעשה. והוא מעין ששת ימי בראשית ממש. כחשר חכמים הגידו כי במעשה המשכן ניתקן כל מעשה בראשית. ועל זה כתיב כח מעשיו הגיד לעמו. כמ"ש רז"ל יודע הי' בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ. ועל ימי המעשה כאלה נאמר אח"כ שבתותי תשמורו. כי הכתיב לעצמו כביכול מנוחה כו'. לומר כי גדלה מעלת השבת מימי המעשה של מעשה בראשית. וזהו הטעם כי אני ה' מקדישכם. א"כ אין לדבר סוף. ולעולם שייך קדושת שבת עד לעתיד יום שכולו שבת. וכן סידר הקב"ה מעלת השבתות זה אח"ז עד שנזכה ליום שכולו שבת כי כל השבתות הם הכנות לעוה"ב. ז"ש ושמרו כו' לעשות כו' השבת לדורותם כו':