Yitro תרנ"ד 1

בענין שמיעת יתרו אצל קבלת התורה כמ"ש יתרו שמע ואיתבר ואתכפיא. וזה הי' גמר יצ"מ וגאולה שלא יהי' שפחה תירש גבירתה. כי באמת כל החכמות שבעולם הם רק להיות הכנה לחכמת האמת חכמת התורה. כמ"ש הן יראת ה' היא חכמה. ואיתא הן בלשון יונית אחת. פי' שחכמת התורה היא יחידית שכל החכמות הם ניצוצי החכמה העיקרית. ובאמת קיום הכל בחכמה. כמ"ש בחכמה יסד ארץ. אבל היא חכמה המתלבשת בטבע. וחכמת התורה היא אחדות עצם החכמה. כמ"ש חז"ל כשרואין חכמי אומות מברכין שנתן מחכמתו לב"ו. וכשרואין חכמי ישראל מברכין שחלק מחכמתו ליראיו. שהוא דבקות בו ית' כמ"ש חלק ה' עמו. ובאמת התורה היא שכל פשוט נפרד מחומר. אך אנחנו בעוה"ז שמוטבעים בחומר. א"י להרגיש זו החכמה. רק באמצעות חכמות המורגשות. אבל בנ"י כשעמדו על הר סיני שהיו כמלאכים. זכו לקבל עצם החכמה. ולכן בראשית התחיל בב'. ועשרת הדברות בא'. לומר כי בנין עולם ומ"ב אינו עצם האחדות. כמו התורה שהיא חכמת יחידית. ולא יכלו לקבל זו התורה עד אחר יצ"מ שנתעלו להיות בני חורין. כמ"ש אנכי ה"א אשר הוצאתיך מא"מ מבית עבדים. פי' מבית עבדים הוא שלא להיות משועבד אל החומר. כי עוה"ז נקרא בית עבדים שאין הפנימיות מתגלה רק ע"י לבושים וצימצומים. וחז"ל אמרו עוה"ז דומה לפרוזדור והוא בית עבדים. אבל על בנ"י נאמר תבחר ותקרב כו' נשבעה מטוב ביתך. וכ' אשרי יושבי ביתך. וכעין זה בזוה"ק דף פ"ב ב'. ואיתא אין לך בן חורין אלא העוסק בתורה. דכ' חרות על הלוחות. פי' אותיות התורה הם בחי' חירות שהוא שכל נפרד פשוט מכל חומר כמ"ש. לכן נק' חרות שאין אותיות התורה כמו שאר לשונות. רק החיות שבהם הוא גבוה גבוה מהאותיות. שהם רק רמזים לחיות הגנוז בהם. ולכן העוסק בתורה הוא בן חורין. שהדברים שבתורה הם עצם החירות כנ"ל. וז"ש אנכי ה"א כמו שרמזו בגמ' אנכי אנא נפשאי כתבית יהבית פי' שהם דברי אלקים חיים. ולכן ע"י עסק התורה באים לחירות. כמ"ש במשנה המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול ד"א. וז"ש שע"י קבלת אלקותו ית' יש יציאת מצרים וזהו העברת עול מלכות. ומבית עבדים הוא העברת עול דרך ארץ כמ"ש לעיל שכל הנהגת הטבע נק' בית עבדים. והנה בשעת יצ"מ וקבלת התורה הי' הגאולה בכלל. ולכן נתבטלו כל חכמות לחכמת התורה. ולכן יתרו שמע ואתכפיא. ובפרט יש גאולה זו בכל נפש ישראל. שבכח התורה יכול איש ישראל לזכות לחירות. להיות הדעת שליט על הטבע והגשמיות. שזה עיקר הגאולה שלא יהי' הגוף שליט על הדעת. כמ"ש היתפאר הגרזן על החוצב בו. כי הנשמה חלק אלקי ממעל. והיא מחי' ומקיים כל מעשי הגוף. וכל המעשים הם רק הכנות אל הנפש והנשמה. ואיך יהי' הגוף שליט על הנשמה. אין זה אלא גלות מה שהחיות נסתר בחומר ומעשים גשמיים. וע"י התורה זוכין לחירות מבית עבדים כמ"ש: