Yitro תרנ"ד 2

בפסוק אנכי ה"א אשר הוצאתיך מא"מ. הקשו המפ' אמאי לא נזכר אשר בראתיך. אבל אין זה קושיא שהרי נמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא. ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו. ימשמש במעשיו. ע"ש פ"ק דעירובין. והנה ע"י יצ"מ ניתקנו בנ"י בחי' יפשפש במעשיו. ובקבלת התורה בחי' ימשמש במעשיו וזהו הי' תכלית הבריאה. וכ' בחדש השלישי שהי' מקודם בריאת עולם אח"כ מעשה מצרים. אח"כ קבלת התורה זה יסוד השלישי שכולל הכל. וכ' מצרף לכסף כור לזהב בוחן לבות ה'. שהם ג' מיני דרכים ונסיונות. כדאיתא שיש נסיון בעשירות ועניות. כעין זה מ"ב הוא בחי' עולם חסד יבנה. והוא הדרך של א"א ע"ה. ומעשה מצרים בחי' כור לזהב. הדרך ע"י יסורים. ואע"פ שאהבה ויראה הם עמודים גדולים. אבל התורה היא תכלית הכל. ובירור השלם. שהם דברי אלהים חיים. כמ"ש אנכי ה"א. וזה בוחן לבות ה'. ועיין בזוה"ק בפסוק ל"ת אתי אלהי כסף כו':