Shavuot תרנ"ו 3

איתא בגמ' מ"ד כתפוח למה נמשלו ישראל לתפוח מה תפוח פריו קודם לעליו כך הקדימו בנ"י נעשה לנשמע ובתוס' הקשו דהקב"ה נמשל בפסוק לתפוח. ונראה דהענין אחד הוא דענין פריו קודם לעליו הוא כעין דאיתא בשם הבעש"ט לראות בכל מעשה לעשות עבדות הבורא ית' תיכף ולא לשם הכנה הגם דיש דברים שהם כמו הכנה שאוכל כדי שיהי' לו כח לעבודת הבורא מ"מ הצדיק צריך לעשות באכילה עצמה עבודה ותיקון בהעלאת ניצוצות כו' ע"ש בס' כתר ש"ט. והענין הוא כי הגם שיש דברים שהם הכנה כמו עלה הכנה לפרי וכן בכל מעשה העולם זה הכנה לזה כמו דומם לצומח וצומח כו' למדבר כו'. מ"מ כל זה בדרך התלבשות הטבע אבל מצד כח הפועל אמת שפעולתו אמת יש אלקות בכל דבר מצד אמיתות הבורא ית"ש המהוה כל. וזה פי' אמת בלי זמן ידוע ובלי גבול ידוע. וזהו דרך התורה שנקראת תורת אמת. ותורת ה' תמימה זהו בחי' השלימות שאין לך אות בתורה שאין בה כל התורה מצד האחדות האמת. וע"ז רמזו חז"ל אין מוקדם ומאוחר בתורה שבכל אות יש הכל. וזה פי' תמימה. לכן מיוחד הנהגת הקב"ה כתפוח פריו קודם לעליו. ובנ"י שהם מיוחדים לדרך התורה הקדימו נעשה לנשמע שבאמת השמיעה עצמה הגם שהיא כדי לידע האיך לקיים מצות ה' מ"מ מצד עצמה היא עצמה מעשה שאילו היו אומרים נשמע ונעשה הי' משמע שכל השמיעה רק משום הכנה לעשי'. אבל באמת השמיעה עצמה עשי'. וזה עסק בתורה לשמה שיהי' גוף העסק בתורה עשיות עבדות הבורא ית"ש. ולכן השיב רבא לאותו מין אנן דסגינן בשלימותא כתיב בן תומת ישרים תנחם שיש לנו דביקות בתורת ה' תמימה וכמ"ש תמים תהי' עם ה' אלקיך לכן נמשכין בנ"י אחר בחי' השלימות ותמימות להיות פריו קודם לעליו כמ"ש: