Bechukotai תרמ"ז 1
Bechukotai · תרמ"ז (1886) · Essay 1
This essay has not been translated yet — it is part of our ongoing translation project. The original Hebrew is presented below.
במד' חשבתי דרכי כו' אמו"ז ז"ל אמר ע"פ המשנה אם אין אני לי מי לי. כי כל אדם צריך לתקן דבר מיוחד שאין אחר יכול לתקנו וכמו כן כל שעה מיוחד לענין אחד. וזה וא"ל עכשיו אימתי. ומ"מ מהפרט צריך להעשות כלל וזה כשאני לעצמי מה אני. וז"ש המדרש בכל יום הייתי מחשב למקום פלוני כו' בפרטות ואח"כ ואשיבה רגלי להכלל עכ"ד פח"ח. ולהוסיף ביאור ע"ד קדשו. כי החקים והמצות יש להם כמה מדרגות ולהם שורש בכל העולמות כמ"ש במד' חקים שבהם חקקתי שמים וארץ חקים שחקוקים על היצר. חקים שמביאין האדם לחיי עוה"ב. ודורש שם עוד בחקותי ממש שהם חקים של הקב"ה שמקיים אותם ע"ש. וע"ז אמרו חז"ל מצוה גוררת מצוה שכר מצוה מצוה. פי' ע"י שמקיימים בעוה"ז פשטי המצות זוכין לפנימיות המצות מדרגה אחר מדרגה. ובוודאי בפרט א"א ליחיד לעשות המצוה כראוי לעורר שורש העליון. רק בכלל ישראל נמצא כל אלה המדרגות. וז"ש מקודם חשבתי דרכי שהוא בפרט וגם שבתחילה הוי כמו לגרמייהו לתקן הנפש. אך אח"כ זוכין ע"י שמכניסין עצמו בכלל לקיים המצוה לשמו ית' בלבד. כמ"ש ואשיבה כו' עדותיך דייקא. וזה בחקותי תלכו שהוא זכי' גדולה לזכות למדרגה זו. לכן השכר ונתתי גשמיכם בעתם היא מדה במדה ע"י שמעלין כל המעשים לשמו ית' ממש כנ"ל אז הקב"ה משפיע לבנ"י שגם הגשמיות ושפע היורדת לעולם יהיה נמשך משורש העליון כי עת הוא השורש כמ"ש לכל עת כו':