Bechukotai תרמ"ז 2

בפסוק ונתתי גשמיכם בעתם. כבר כתבתי לעיל הפי' להיות השפע דבוק בשורש. ונסמך לפ' שמיטין ויובלות כי ע"י אלו המצות היה הברכה בארץ ישראל משורש העליון וכתיב אשריך ארץ שמלכך בן חורים והוא כשהיו בנ"י שולטין על הארץ שהם דביקות בחירות ונק' בן חורין מכח התורה כדכ' חז"ל אין לך ב"ח אלא העוסק בתורה. ושריך בעת יאכלו הוא כמ"ש בעתם. בגבורה ולא בשתי בגבורה של תורה כדכ' גבורי כח כו' דרשו חז"ל בשומרי שביעית. שנמסר בידם כח מעשיו. והם כ"ח עתים שהוא הנהגתו ית' את כל העולם. וזה הכח נמסר לבנ"י. ואיתא בזו"ח ע"פ וקוי ה' יחליפו כח שהוא בשמיטין ויובלות. פי' ששומרי שביעית נק' קוי ה' שבוטחין בו ית' בלבד ואין זורעין וחורשין. ולכן מקבלין כח חדש ונשמה חדשה מלמעלה. כדאיתא בזוה"ק בכוחך זו נשמתא וכן בכל ש"ק ניתוסף בישראל נשמה יתירה והיא גם כן. בכלל קוי ה' יחליפו כח: