שפת אמת

HaChodesh תרנ"ז 2

HaChodesh · תרנ"ז (1896) · Essay 2

This essay has not been translated yet — it is part of our ongoing translation project. The original Hebrew is presented below.

כתיב והיה מדי חדש בחדשו כו' שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחוות. ויל"ד למה הקדים חודש לשבת. ואמו"ז ז"ל אמר כי החודש בחי' ראשית כי ר"ח להבא. ושבת בחי' אחרית כי יום השבת לשעבר כדאיתא במס' נדרים. ולכן הקדים החודש עכ"ד. ונראה לבאר הענין. דכתיב אני ראשון ואני אחרון והקב"ה וב"ש לפניו עבר והוה ועתיד הכל אחד. והנה עוה"ז יש בו הארה מבחי' מה שהי' ומה שיהי'. ובר"ח מתגלה הארה מבחי' ראשית כענין שאומרים אתה יצרת עולמך מקדם. והוא הציור שהי' לפניו ית"ש קודם שנברא בפועל. ושבת הוא תכלית הבריאה. רמז ליום שכולו שבת ומתגלה בו הארה ממה שיהי'. וכתיב שער החצר הפנימית כו'. שבת בחי' פנימיות הבריאה כי עוה"ז שבראו הקב"ה יש בו פנימיות רוחניות שאינה יכולה להתגלות עתה עד לעתיד דכתיב מלאה הארץ דעה כו'. ולכן ביום השבת יפתח מעין עוה"ב. הפונה קדים הוא בחי' ביום החודש יפתח שהוא הארה מבחי' ימי קדם קודם שנברא העולם כל"ל. וזהו ג"כ בחי' אחור וקדם צרתני שאיש ישראל יש בו חלק ממה שהי' וממה שיהי':