Shlach תרס"ד 1

במדרש יבש חציר נבל ציץ ודבר אלקינו יקום אעפ"י שמתו האבות נתן השי"ת לבנ"י ארץ כנען כו'. כבר כתבתי בזה כי בודאי ראו המרגלים כי לא הי' הזמן לכנוס לא"י עפ"י דרך הטבע. אבל אם היו נמשכין אחר הנהגה עליונה היו נכנסין עפ"י דרך התורה שלמעלה מן הטבע כמו שהי' בקבלת התורה שאמרו חז"ל שנמשלו ישראל לתפוח שפריו קודם לעליו. פי' דרך הטבע העלין קודמין והוא הכנה אל הפרי. אבל התורה שהיא פנימיות הכל. בא הפרי מיד בלי הכנות הטבע. וז"ש עד אנה לא יאמינו להיות נמשך אחר הנהגה שלי בכל האותות אשר עשיתי. כי הנסים והנפלאות אשר עשה השי"ת עם דור המדבר הי' להראות להם כי הנהגתם למעלה מן הטבע. וע"ז כתיב ותפרעו כל עצתי. והנה כתיב יום לשנה יום לשנה תשאו כו'. וכי כך מדתו של הקב"ה להוסיף עונש שנה על יום. הלא מדה טובה מרובה. רק הרמז כי הגם שהי' לזמן כניסה עוד מ' שנה אבל אם היו נאמנים בשליחותם היו אלה המ' יום במקום מ' שנה יום לשנה. ועתה שקלקלו צריכין לכנוס בזמן הקצוב להם מ' שנה: