Chayei Sarah תרנ"ח 1

במדרש יודע ה' ימי תמימים כשם שהם תמימים כך שנותיהם תמימים. דאין כלי מחזיק ברכה אלא שלום. ולכן כתיב וה' ברך את אברהם בכל. ואיתא במד' אברהם ברך את הכל ומי ברכו הקב"ה. לפי שהי' כולל הכל. לכן חל עליו ברכת ה'. והנה יש בחי' עולם שנה נפש שהוא כלל מעשה בראשית. דאיתא אור מעשה בראשית הי' מאיר מסוף העולם ועד סופו וגנזו הקב"ה. ולכן עש"נ הם כלים להתגלות מאור הגנוז ע"י צמצום עש"ן. ובכל יום יש הארה מיוחדת מתלבשת בזה הזמן וכן לכל נפש מיוחד וכן לכל מקום. ויש זמן הכולל כל הזמנים והוא שבת שלום וכל היו"ט שיש בהם ברכה מאור הגנוז. וכמו כן בנפש. הצדיק נק' כל ושלום. ובמקום ביהמ"ק. כי שם צוה ה' את הברכה. והנה יש נפשות שצריכין סיוע מן הזמן והמקום. ויש נפשות שהם מאירין עוד להזמן והמקום. וכדאיתא אני מעיר השחר ואין השחר מעיר אותי. וכשם שהם תמימים ויש בהם בחי' השלימות כן מתקנים שנותיהם ומקומותיהם. כדאיתא כשהצדיק בעיר הוא הודה זיוה. ולכן אמר במדרש שאסתר מלכה על קכ"ז מדינות כשם שחיתה שרה קכ"ז שנים שהכל תיקון אחד אל הזמן ואל המקום. ולפי שחיי הצדיקים המה למעלה מן הזמן ממילא נחלתם לעולם תהי'. וכ"כ שני חיי שרה משמע שגם עתה נמצאים הארת השנים האלו לפי שהם למעלה מן הזמן מעין אור המאיר מסוף העולם כו':