Vayetzei תרנ"ח 2

והנה אמרו חז"ל כי יעקב תיקן תפלת ערבית. דכתיב וירא כו' האור כי טוב ויבדל ראה שאין רשעים כדאי להשתמש באור המאיר מימות עולם ועד סופו וגנזו לצדיקים. נמצא במה שתיקן יום ולילה אור וחשך. בזה נתברר האור זרוע לצדיק. וסוף ההבדל נעשה ביצחק כי הבדלה בשמאל. וניתן האור ליעקב וחושך לעשו. רמז לדבר ויקרא לאור יום וכתיב ויקרא שמו יעקב ויקרא את שמו ישראל. ולחושך קרא לילה וכ' קרא שמו אדום. ויעקב קיבל האור כי טוב והוא התורה דכתיב תתן אמת ליעקב ואין אמת אלא תורה אור ואין טוב אלא תורה אור כי טוב. ולפי שיעקב הי' עצם אור המאיר מסוף העולם ועד סופו לכן הוא מתקן כל הערב. והוא בחי' נחלה בלי מצרים כמ"ש על המענג את השבת זוכה לנחלה בלי מצרים לכן בשבת לא כתיב ערב כמו בכל ששת ימי המעשה כי בשבת גם חושך לא יחשיך כחשיכה כאורה. וכן הי' בחי' יעקב. וז"ש ואומר אך חושך ישופני ולילה אור בעדני. כמ"ש בגמ' ריש פסחים. כי מה שנתירא מן החושך. אבל בזה שתיקן הקב"ה להיות מבדיל בין יום ולילה נמצא כי לילה אור בעדני ולרשעים חושך ואור לצדיקים. וזה עיקר העדות על הצדיקים כדכ' יומם יצוה ה' חסדו כי חסד ה' על כל הברואים. אבל בלילה שירו עמי זה העדות שהצדיקים אור זרוע להם גם בלילה ובעוה"ז שנקראת לילה יש להם הארה מעין עוה"ב בכח התורה ומצות: