Sukkot תרס"ב 7

להו"ר ערבה היא דומה לפה. ורומז לדורות הללו שאין לנו רק כח הפה כמ"ש ונשלמה פרים שפתינו. וזה הכח מיוחד רק לבנ"י. ולכן איתא בגמ' שאוה"ע אבדו שבזמן שביהמ"ק קיים קרבנות מכפר עליהם ועתה מי מכפר עליהם ע"ש במס' סוכה. והיינו שבנ"י יש להם גם עתה כח הקרבנות בפה. ובאלה הפרים שע"י הפה אין אחיזה לאוה"ע. ובאמת תורה ותפלה היא הפנימיות. וכדאיתא בגמ' מי שיש בו תורה כאלו נמסרו לו מפתחות הפנימיות ויראת שמים מפתחות החיצוניות. ובירושלים הי' היראה בשלימות וע"ש זה נק' ירושלים וזה השער לה'. לכן אין תורה כתורת א"י מציון תצא תורה. וע"ז מבקשין פתחי לי שערי צדק כו' אודה יה. פי' שבנ"י מוכנים בפנימיות להלל ולשבח להבורא. אך הפתח סגור שהוא מפתחות החיצוניות. אבל הפנימיות נשאר בכח התורה בפיהם של ישראל: