Sukkot תרמ"ו 2

איתא בגמ' אמר הקב"ה נסכו לפני מים בחג כדי שיתברכו לכם גשמי שנה. שהקב"ה מלמד אותנו איך לקבל השפע הבאה מן השמים. כי הנה בחג הזה הוא הברכה היורדת מן השמים כי המים כולל כל הברכה. ובאמת בנ"י לבם לשמים ומבקשים לקבל מימי הדעת והתורה שנק' מים. והאומות מבקשים למלא תאותם בלבד. אך אין מחסור ליריאיו כתיב. וכל ההשפעה יורדת לבנ"י בפרט בזמן הבית. וז"ש שיתברכו לכם גשמי שנה לכם דייקא. וע"ז החג כתיב מה רב טובך אשר צפנת כו'. לכן הוא בהסתר כי סוכה היא הגנה כמ"ש תצפנם בסוכה מריב לשונות. כי הנה הברכה היורדת משמים לכלל הבריאה כולל גם הע' שרים. דכ' אסוף את העם ואתן להם מים ויש כלל גם בכל הבריאה. אך בנ"י נשארו בהאחדות. ואצלם הוא כנסי' לשם שמים. משא"כ אותן שאין כוונתם לשם שמים יתפרדו כל פועלי און. והנה עוד מר"ה מתחיל ברכה זו דכ' היוצר יחד לבם כו'. והתכלית הנה עין ה' אל יריאיו. הגם כי כולם עוברין לפניו כבני מרון על כל זה עיקר הכוונה בעבור המיחלים לחסדו. להציל ממות נפשם הוא בר"ה ויוהכ"פ. ולחיותם ברעב הוא בחג הסוכות. ובנ"י גורמים לכל הברכה והחסד המתעורר בזה החג וממילא זוכין כל הברואים לחסד. כי מצד החסד יכולין לבוא בטענה גם האומות לכן הקב"ה משפיע לבנ"י בהסתר. וזהו הסוכה שמבדיל בין בנ"י להאומות. ישלח ה' ברכה באסמיך דרשו חז"ל הסמוי מן העין הוא בסוכה. ובכל משלח ידך הוא מינים שבלולב דכתיב בהו ולקחתם לכם כו' והוא ביד. וכל אלה המצות הם עצות מהקב"ה וב"ש בעבורינו כמ"ש נפלאותיך ומחשבותיך אלינו. דכ' מושיע חוסים ממתקוממים בימינך. ומדקדקין המפורשים דהול"ל בימינך ממתקוממים אכן יתכן לפרש ע"ד הנ"ל כי כשימין ה' פתוחה אז גם האומות באין כנ"ל. ואז הקב"ה מושיע החוסים בו לבל יגזלו מהם ההשפעה כי על ידיהם נפתח החסד כנ"ל. וענין הע' פרים כי בחודש הזה הישועה באה לבנ"י בתוך כלל הבריאה. כי ניסן מיוחד רק לבנ"י ותשרי הוא בכלל הבריאה. ולכן צריכין הרבה יגיעה לתקן זה הדרך והוא ענין באר את התורה בשבעים לשון פירש להם (עמ"ש לקמן בשמ"ע). וכל זה הי' ענין לוחות אחרונות אחר החטא שאמר הקב"ה אין לך יפה מן הצניעות. לכן הוא בכסה ובסוכה ובכלל כל הברואים. ובמ"א הארכנו בזה. וכתיב טוב פת חריבה ושלוה כו' מבית מלא זבחי ריב. יתכן לרמוז על חג השבועות שתי הלחם שנק' מנחה חריבה בלא שמן ובלא לבונה. ושלוה בה שלמי ציבור שאין כל השנה רק בחג השבועות. וזה חביב מחג הסוכות שבה ע' פרים ויש בה ריב לשונות כנ"ל. ועיין בכזה במד' פ' בלק שבלעם אמר טוב להיות נעבד מע' אומות השיבו הקב"ה טוב פת חריבה ע"ש. והוא כנ"ל: