Sukkot תרמ"ו 1

במצות סוכה דכתיב למען ידעו דורותיכם כו' בסוכות הושבתי כו'. פי' כמ"ש זכר עשה לנפלאותיו. והקב"ה השאיר לנו הארה מהנפלאות שעשה לאבותינו. ומחלוקת התנאים חד אמר סוכות ממש וח"א ענני כבוד בודאי שניהם אמת. כי בדור המדבר הי' בהתגלות כמ"ש עין בעין נראה. ועתה הוא מוסתר במצות הסוכה ונק' צלא דמהמנותא כמ"ש בזוה"ק שצריכין להאמין שיש הארה בסוכה זו מעין הענני כבוד. כדאיתא בגמ' שחל שם שמים על הסוכה. ולכן הי' סוכות ממש ג"כ אז. שהי' הכנה לדורתינו שיהי' נשאר השראת השכינה בתוכינו גם כשלא יהי' בהתגלות ממש כדכתיב למען ידעו כו'. וע"י האמונה יכולין לעורר הארת הסוכה. וזהו השמחה שבנ"י שמחין לחסות בצלו. כמ"ש וישמחו כל חוסי בך כו' ותסך עלימו כי הקב"ה מגין על החוסים בו. וכ"כ ויספו ענוים בה' שמחה. וסוף הפסוק ואביוני אדם בקדוש ישראל יגילו יתכן לרמוז על הד' מינים שבלולב. שנושעים גם השפלים שאין בהם טעם וריח. וע"י האגודה חל הקדושה גם עליהם: