Sukkot תרמ"ט 4
Sukkot · תרמ"ט (1888) · Essay 4
This essay has not been translated yet — it is part of our ongoing translation project. The original Hebrew is presented below.
הג' רגלים הם ג' עמודין וג' מתנות טובות שנתן השי"ת לבנ"י. עפ"י מ"ש במד' [מטות] ג' מתנות טובות בעלם זכה באחד מהן זכה בכל בזמן שהן מהשי"ת ובאין בכח התורה ע"ש. בחכמה וגבורה ועושר. והוא גבורה הכובש יצרו הוא חג המצות שבו הוציאנו השי"ת ביד חזקה וניתן לבנ"י הכח לגבור על היצה"ר. וזהו זמן חרותנו. מתן תורתינו הוא חכמה הלומד מכל אדם ובנ"י זכו בקבלת התורה להוציא חלקי החכמות שהיו מיוחדים לכל האומות. כדאיתא בפסוק וזרח משעיר כו' מהר פארן כו' וזהו הלומד מכל אדם. וחג הסוכות הוא זמן שמחתנו והוא איזה עשיר השמח בחלקו. וזהו סימן העשירות כששמח בזה שהזמין לו השי"ת. אכן חג האסיף זמן שמחה לבנ"י שהם שמחים בחלקם הן רב והן מעט. ונתן השי"ת לבנ"י אלה הג' בכח התורה ומצות השלש רגלים היינו שכל צרכי בנ"י באין בכח התורה כנ"ל במדרש. שכן כ' אל יתהלל חכם כו' כי אם בזאת כו' וידוע אותי. היינו בנ"י שהג' מתנות הנ"ל הם בדעת והתקשרות בו ית' ע"י המועדות. ודו"ק: