Sukkot תרמ"ט 9

ובמדרש ואהיה אצלו אמון מוצנע מכוסה כו' פי' שהתורה נסתרת בתוך הבריאה. אבל ואהיה שעשועים שיש זמנים שמתגלה פנימיות התורה ויוצא חמה מנרתקה. יום יום י"ל על יום השבועות ושמיני עצרת שבשניהם יש שמחת התורה. אמת כי גם בכל יום יש התגלות הפנימיות כמו [שמחדש] בכל יום מעשה בראשית אבל אלה הימים מיוחדים לכך. וע"י מצות הסוכה זוכין לשמ"ע. כמ"ש במ"א בשם <b>מו"ז ז"ל</b> בפסוק והם תכו לרגליך ומתרגמינן מדברין תחות עננך נטלין על מימרך כו'. ופרשנו כי הסוכה הוא בחי' הבטחון כמ"ש גם המפרשים. והנה כ' ברוך הגבר אשר יבטח בה' והי' ה' מבטחו. ובמד' [דברים] ארלב"ח מי שבוטח בהקב"ה זוכה להיות כיוצא בו דכתיב והי' ה' מבטחו. מה הבוטח בע"ז כמוהם יהיו עושיהם כו'. וביאור דבריהם ז"ל כי באמת כל מה שמוכן לאדם מהשי"ת עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע. כמ"ש בס' חובת הלבבות שער הבטחון באר היטב. אכן החילוק הוא מי שבוטח בו ית' וסומך על רצונו ית' ואינו חפץ רק מה שברצונו ית' לתת לו. ע"י זה הבטחון ממשיך חיות ואלקות באותו השפע הנשפע לו ואינו נפרד מכח הנותן. וז"ש והי' ה' מבטחו שחל עליו הויותו ית' וז"ש זוכה להיות כיוצא בו כי השי"ת מהוה כל הוה כמו שיהיה לעתיד ה' אחד ושמו א' רק בעוה"ז הגשמיות מכסה הפנימיות. ולכן הרשעים בחייהם קרוים מתים. וז"ש הבוטח בע"ז כמוהם יהי' עושיהם. פי' שהגם שיש בכל דבר חיות מהקדושה. אבל הרשע עי"ז שבוטח בע"ז ובהבל מסלק הויות הקדושה ונעשה כמו ע"ז ממש שנפרד ממנו כח הקדושה ומדה טובה מרובה הבוטח בו יתברך זוכה להפריד ממנו מכסה החיצוניות והטבע ומתדבק בפנימיות. וחל עליו ועל כל אשר לו הויות הקדושה וכן הענין ע"י הבטחון בימי החג הגם שהוא זמן אסיף אין האדם בוטח רק בכח הנותן ומקוים בשמ"ע והי' ה' מבטחו ומתדבק בחלק התורה שהוא שפע הפנימיות כנ"ל. וכפי ביטול הטבע לדבוק בו ית'. כך מתגלה הפנימיות. וכזה פרשנו בפסוק וה' הולך לפניהם יומם כו'. ואמרו חז"ל כ"מ שנא' וה' הוא וב"ד. פי' שזכו בנ"י לזה במדת הדין ע"י שנמשכו אחריו ית' למדבר כמ"ש זכרתי לך כו'. וביטלו כל הטבע שורת הדין הי' שיתנהג השי"ת עמהם למעלה מן הטבע. ככל הדרך שהי' במ' שנה הכל בלי טבע. וז"ש קודש ישראל לה'. ובאמת אשר יבטח בה' הפי' אפילו כשעוסק במשא ומתן. וזוכה אח"כ והי' ה' מבטחו בהסתלקות הגשמיות. וכמו כן כפי מה שבוטח בו ית' בעוה"ז והי' ה' מבטחו לעוה"ב. ומעין זה בוטח בה' בימי המעשה והי' ה' מבטחו בשבת קודש. והכל ענין אחד למשכילים. וכעין מ"ש לעיל ואהי' אמון הוא בהסתר בימי המעשה. ואהיה שעשועים בשבת קודש בגילוי הפנימיות: