Ki Tisa תרמ"ח 1

אך את שבתותי תשמורו כו'. חז"ל אמרו אך חלק. דכתיב אות היא ביני וביניכם. א"כ השבת הוא ממוצע. ויש בו חלק ברוחניות ובגשמיות. כמ"ש בזוה"ק ויקהל בפסוק ושמרו בני ישראל את השבת ההוא רוחא אתפשטותא דההוא נקודה כו' אתענג מעילא ומתתא ע"ש ד' ר"ד ע"ב באורך. א"כ א"ש אך חלק. דזה החלק שלמטה צריך שמירה. וכן אומרים בתפלה פורס סוכת שלום עלינו. מלשון פרס וחלק שיש לנו בסוכת שלום. וגם לפי הפשוט מאחר שהשבת הוא ברית א"כ הוא ממוצע בין עליונים לתחתונים ולכן נקרא שלום כי באמת עוה"ז מהופך מעולם העליון. רק בשבת יש בו התאחדות לעליונים עם התחתונים ונק' יום מנוחה ושלום. לכן מצוה בשבת להתענג באכילה ושתי'. וכ' קודש הוא להם. אפילו בגשמיות שורה הקדושה בשבת. ואיתא בדרשות מהרי"ט ז"ל פי' ביני וביניכם כי כמו שבנ"י מעידין שהקב"ה ברא עולמו בו' ונח בשביעי וזה טעם כי בו שבת. כמו כן השי"ת מעיד על בני ישראל שכל העולם נברא רק בעבורם. ולכן שינה הטבע ביצ"מ בעבורינו. וזה טעם כי עבד היית ע"ש בפ' ויקהל. [וכבר דברנו מזה במקומות אחרים רק כעת מצאתיו במהרי"ט ג"כ]. ולכן שבת סהדותא איקרי בכולא. עדות בשמים על בנ"י ובארץ על הקב"ה. ואך את שבתותי תשמורו הוא עדות המסורה לנו שבזה כלול ג"כ החלק והעדות שלמעלה לכן כתיב אך חלק כנ"ל: