Yitro תרנ"ח 2

במדרש ומשה עלה כו' עלית למרום כו' נתגששת עם המלאכים. בלקיחה ניתנה לו יכול יתן דמים ת"ל מתנות כו'. כי מרע"ה הי' מוכן לקבל התורה בבחי' לקיחה. והוא במדה"ד. לכן כ' עלה אל האלקים. אבל הקב"ה נתן התורה במתנה. כמ"ש ויקרא אליו ה' במדה"ר. ומן ההר בזכות אבות. לאמר פי' בשביל לאמר לכל הכלל אפי' אותן שאין זוכין לקבל בבחי' לקיחה. רק במתנה. ובזכות אבות. וזה עצמו הב' לשונות כה תאמר כו' ותדבר. כי בית יעקב בבחי' מתנה. ושם ישראל לי ראש בבחי' לקיחה. ובב' הבחינות ניתנה תורה לישראל. לכן מברכין ב' ברכות על התורה אשר קדשנו וצונו לעסוק בד"ת. בבחי' יגעתי ומצאתי לקיחה. ואשר בחר בנו ונתן לנו במתנה. והנה פי' מתנות באדם. דאיתא שהמלאכים לא הניחו ליתן התורה לתחתונים. כי באמת הם קרובים אל התורה. ואית בזה משום דינא דבר מצרא. אבל במתנה ליכא דינא דבר מצרא. משום שרוצה ליתן לזה ולא לאחר. אבל במכירה כל שהמצרן נותן כמו הלוקח הוא קודם. ולכן מרע"ה שכחו יפה כמ"ש נתגששת עם המלאכים. וזכותו רב מזכות העליונים. לכן ניתן לו בלקיחה. וגם הוא עצמו בכלל העליונים כדכ' ומשה עלה ונק' איש האלקים. אבל התחתונים שאין להם זכות כמו מלאכי עליון. לכן מתנות באדם בכח המתנה ניתנה תורה לאדם בארץ. אבל באמת הי' הכוונה שאפי' אותן שאינם ראוים. ע"י התורה ייטיבו מעשיהם. ויהיו אח"כ ראוים לזה. לכן ב' הבחי' לקיחה ומתנה הם אפי' לפשוטי בנ"י רק בתחילה במתנה ואח"כ מביאתן התורה לידי זכות שיהיו ראוין גם בלקיחה. ויתכן לרמוז זה בסיום הפסוק אף סוררים לשכון כי'. פי' שהפסוק מתמיה שהגם שניתנה תורה מתנות באדם. אבל הכוונה הי' כדי שייטיבו אח"כ מעשיהם. אבל לא להיות בקביעות בלי זכות. ולהיות סוררים לשכון: