Zachor תר"נ 2

וקבעו חז"ל לקרות פ' זכור בש"ק כי כמו שאמרו חז"ל אילו שמרו בנ"י שבת ראשונה לא שלטה בהם אומה ולשון דכתיב יצאו וכו' ויבוא עמלק כו'. כמו כן בוודאי יהי' התיקון ע"י שמירת שבת. כי שבת נק' שלום שמא דקב"ה. וכבר נשבע שאין שמו שלם עד שימחה זרעו של עמלק. והוא ממש היפוך מבנ"י שנשבע הקב"ה לאבותינו להיות לו לעם נחלה ושמו הגדול נקרא עלינו כמ"ש ושמנו קראת בשמך וכשיתוקנו בנ"י כראוי אז יהי' שמו שלם. וכמו כן להיפוך כשימחה שמו של עמלק יהי' יום שכולו שבת. והנה בנ"י נק' ראשית וגם אחרית. אבל בעמלק כתיב ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד. כי הרשעים שארי בחיבורא וסיים בפרודא. אבל בנ"י הגם שהם עתה מפוזר ומפורד לבסוף יבואו לאחדות האמת. ואם בנ"י היו מתקנים שבת ראשונה לא הי' נמצא ראשית של עמלק כלל. ועתה צריך להיות התיקון ע"י שבת האחרון יום שכולו שבת. כי שבת רומז לשבת בראשית ולשבת שלעתיד. ולאשר ניסן הוא זמן גאולה. א"כ חודש אדר מיוחד למפלתו של הרשע עמלק ימח שמו וזכרו. כדי שיהי' אח"כ שמו ית' שלם. וניסן הוא ראשון ואדר הוא חודש האחרון. ובאחרית אין לו לעמלק כלום. כדכתיב עדי אובד. לכן באדר מוכן למפלה. ובוודאי ראו חז"ל כי לעתיד ישמרו בני ישראל שבת כתקונו בחודש אדר. ואז בהניח. תמחה זכר עמלק. ויהי' שמו ית' שלם וכסאו שלם בב"א: