Acharei Mot תר"ס 2

את משפטי תעשו כו' ללכת בהם. ואח"כ כחי' אשר יעשה כו' האדם וחי בהם. פרשנו כי המצות נותנין קדושה ודביקות לפניהם ולאחריהם. וצריך האדם להתדבק במצוה ע"ד ללכת בה כל היום. וכשעושה המצות ע"ד זה שישאר בו חיות מן המצוה כל היום כמ"ש ומצותי תצפון אתך. וכמו כן קודם המצוה להיות משתוקק כל היום לעשות מצות ה' והכנה זו כל היום אל המצוה נותן לאדם חיות. לכן כתי' אשר יעשה לשון עתיד. וחי בהם גם קודם העשי'. כי המצות הם עצות להתדבק בהשי"ת. והוא בעובדא ומעשה כדי להתקדש ע"י המצוה כל המעשים כענין שאמרו כל שהי' בכלל ויצא מן הכלל ללמד על הכלל כולו יצא. וכן צריך להיות רצון האדם שע"י המצוה יתקן כל המעשים כי היד המנחת תפילין מתקדשת בכל הפעולות שנעשה ע"י הידים. וכן הוא בכל המצות. זה ללכת בהם: