שפת אמת

Kedoshim תרמ"ט 2

Kedoshim · תרמ"ט (1888) · Essay 2

This essay has not been translated yet — it is part of our ongoing translation project. The original Hebrew is presented below.

אמרו חז"ל שפרשה זו נאמרה בהקהל. הרמז שע"י התאחדות בכלל ישראל זוכין לקדושה דכ' ה"א מתהלך בקרב מחניך והוא מחנה ישראל שנבדלת ונפרשת מתערובות אז השכינה ביניהם. ואיתא בש"ק אתאחדת ברזא דאחד וסט"א ערקית. לכן הקדושה מתגלה בשבת קודש. ויש לומר מחניך הוא שבת. וכמו שבמחנה התאספות בנפש. כן בש"ק התאספות בזמן. ובמדרש להצילך להגן עליך להיות צל על ראשך וכ"ה בש"ק פורס סוכת שלומו עלינו. ומ"ד להצילך לרוקן נכסי אומות לך כ"ה בש"ק והאכלתיך נחלת יעקב כו'. ונסמך איש או"א תיראו שבתותי תשמורו לומר שעי"ז זוכין לקדושה. ואיתא כמו דאיכא אבא ואימא לגופא כן לנשמתא. וכמו דבגוף שלשתן שותפין בו. לכן צריכין לירא מאב ואם. והגם כי גם מעשה אב ואם הכל בכח הבורא ית' רק שהם כלים שנגמר הפעולה על ידיהם. כמו כן השבת הוא כלי איך לזכות לנשמה דהוא יומא דנשמתין וע"י הנשמה היורדת בש"ק זוכין לקדושה. והתקדשתם הוא בימי המעשה והייתם קדושים הוא בש"ק שנעשין כמו הוי' חדשה בכח הנשמה כנ"ל: