Shabbat HaGadol תרנ"ד 1
Shabbat HaGadol · תרנ"ד (1893) · Essay 1
This essay has not been translated yet — it is part of our ongoing translation project. The original Hebrew is presented below.
שבת סהדותא אקרי. כי הקב"ה ברא העולם שיהי' מתנהג בטבע ולכן יש כופרים בבורא עולם. והשבת עדות על הבורא ית' כיון שבא יום השביעי ונח שהעולם הי' מתרחב והולך עד שאמר די. א"כ זה עדות שהוא ית' הבורא ומטביע הטבע. אבל ביציאת מצרים שנעשה שינוי בהטבע. זה עדות יותר מכל השבתות שהיו קודם יציאת מצרים ששבת בראשית קביעא וקיימא שכן הי' הבריאה להיות ששת ימי המעשה ולנוח בשבת. וכשנעשה שינוי הסדר ונתבטל הטבע לפי שעה שהי' רצונו ית' להשתנות. א"כ זה עדות גדול ביותר. ולכן גם פסח נקרא שבת. ובאמת יש ג' בחי' בשבת שבת בראשית ושבת דזכר ליציאת מצרים ושבת דלעתיד יום שכולו שבת. וכ"א גדול מחבירו שבת בראשית עדות שנח בשביעי. וביציאת מצרים עדות יותר שנשתנה הטבע בימי המעשה עצמם לפי רצונו ית'. ולעתיד יום שכולו שבת יתברר שגם הטבע עצמו הכל חיות הבורא ית' בלבד כמ"ש ונשגב ה' לבדו. וזה השבת מעין עוה"ב ניתן לישראל כמ"ש ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם פי' בלי זמן וקצבה וצמצום הטבע. והטעם כי ששת ימים עשה כו' שכל הטבע והזמן בששת ימים. אבל השבת למעלה מן הזמן והוא מעין עוה"ב ולזה השבת זכו בנ"י ביציאת מצרים כמ"ש וזכרת כי עבד היית כו'. ונעשו בני חורין לצאת משעבוד החומר והטבע על כן צוך כו' לעשות כו' השבת. וז"ש ביני כו' אות היא לעולם שזה השבת הגדול שמיוחד רק לבנ"י למעלה מבחי' שבת בראשית שהי' קודם יציאת מצרים: