Shabbat HaGadol תרנ"ה 1

הנה ג' שבתות יש. שבת דמעשה בראשית ודיצ"מ ודקבלת התורה. והם ג' סעודות דשבת. כדאיתא בזוה"ק שהם ג' בחי' שבפסוק אז תתענג סעודתא דעתיקא. והרכבתיך כו'. ונחלת יעקב היא התורה. ושבת דעתיקא הוא בחי' יצ"מ עלמא דחירות והוא שבת הגדול מכל הג' שבתות. והי' צריך להיות הסדר שבת דיצ"מ לבסוף שהוא גדול מכולם. אכן לא הי' בכח בנ"י לקבל התורה עד שנעשה להם נס דיצ"מ וקי"ס. ובאמת זה עצמו ענין שנא' כי בחפזון יצאת והי' נס שלא בהדרגה וסדר הראוי. עד לעתיד שיהי' הכל כסדר כמ"ש כי בחפזון לא תצאו. ולכן לעולם נסדר הסדר סעודתא דעתיקא קודם סעודתא דז"א מפני שכך הי' הסדר דג' שבתות. ובאמת סעודתא דעתיקא עיקר זה השבת רומז לשבת העתיד יום שכולו שבת רק שנעשה מעין זה ביצ"מ בנס לצורך השעה מעין לעתיד. והנה בשבת זה הי' קבלת המצות מצוה ראשונה שנצטוו בנ"י. ובאמת המצות הם נמשכין מן התורה. אך בנ"י הקדימו נעשה לנשמע כמ"ש במ"א שזה עיקר המכוון בשבחן של ישראל. לא הדיבור בלבד שהקדימו רק שקיימו במעשה קבלת המצות קודם התורה. ובמדה שאדם מודד מודדין לו. ולכן נעשה להם שבת דיצ"מ קודם שבת דמתן תורה שלא בהדרגה כמ"ש: