Shavuot תרנ"ט 2

אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים. עיקר גמר יציאת מצרים הי' בקבלת התורה וכמ"ש בזוה"ק חמשין זמנין אידכר יצ"מ באורייתא. ולכן בכל ימי הספירה נגמר פרטי יציאת מצרים אבל ביום החמשים יצאו לגמרי מארץ מצרים הוא התפשטות הגשמיות בשלימות שנעשו כמלאכים. וע"ז נאמר צאינה וראינה כו' במלך שלמה. צאינה הוא לצאת ממלבוש הגופני כמ"ש ויוצא משה את העם כו' מן המחנה. וכ"כ נפשי יצאה בדברו. וע"י זה וראינה כמ"ש וכל העם רואים כו' ויתיצבו בתחתית ההר הוא התלבשות ברוה"ק כמ"ש ותתצב אחותו במדרש על רוה"ק וכ"כ ויתיצבו כמו לבוש שנתלבשו בלבוש רוחני וזהו תכלית יציאת מצרים. ולכן בשבת ויו"ט אומרים זכר ליציאת מצרים. ומה שייך זכר ליצ"מ הלא רואין אנחנו שיצאנו ממצרים ומה צריך זכר. ואם הפירוש לזכור הגלות מצרים לא שייך הלשון זכר ליציאת מצרים. לגלות מצרים הוא. אבל הפי' כנ"ל שעיקר יציאת מצרים הי' רק שעה אחת שעמדו בנ"י על הר סיני ויצאו לגמרי ממיצר הגוף מה שא"י להשיג בזמן אחר. אבל הקב"ה זכר עשה לנפלאותיו בשבתות וימים טובים וכן בכל המצות שהם זכר ליצ"מ כגון תפילין וציצית שכתוב בהם יציאת מצרים ע"י אלה המצות נתעורר הארה וזכר מיצ"מ שהי' אז ויכולין לצאת ממאסר הגוף. וכפי הכנת האדם בקיום המצות האלה כך זוכה ליציאת מצרים. לכן נק' יום הביכורים שנעשו בנ"י כברי' חדשה בקבלת התורה. ופירוש מבית עבדים דידוע שכל העולם נברא בכ"ב אותיות וכל מיני צירופי אותיות בונים בתים. ובנין הטבע נק' בית עבדים. אבל הקב"ה נתן לנו התורה וכל הצירופים שבתורה אשר שם משה הם בתים מלאים כל טוב והוא תורת אמת. ואיתא בזוה"ק בעצרת על פירות האילן כי באמת כל הנבראים בכח התורה רק שהם כמו עלין וקליפין כי באילן יש פרחים ועלין וקליפות. אבל בנ"י אחוזין בעיקר האילן והם פירות האילן. ושאר הדברים שהם לצורך האילן ואינם עיקר הפרי נקרא בית עבדים כמ"ש: