Shlach תרנ"ז 2

בפרשת ציצית ב' זכירות וזכרתם כו' למען תזכרו. כי הנה מצות ציצית הוא שיזכור האדם עיקר שליחותו בעוה"ז שהנשמה נשתלחה ונתלבשה בלבוש הגוף הגשמיי וכדאיתא קודם שנולד הולד מלמדין אותו כל התורה וכשנולד משכיחין ממנו. וע"י הציצית יכול לחזור ולזכור השליחות שלא לתור אחר מלבוש הגוף זהו לבבכם עיניכם הגשמיי. ואלה הל"ב חוטין בחי' ל"ב נתיבות חכמה שיש ל"ב נתיבות איך החכמה מתפרשת ומתפשטת במעשה בראשית ויש בכל איש ישראל מן ל"ב נתיבות אלה וע"י הציצית מתעוררין אלה הרשימות. אכן יש עוד זכירה למעלה מזו לזכור איך הי' הנשמה קודם בואה לעוה"ז שהיא חלק אלקות ושעל זה אמרו תכלת דומה לרקיע ורקיע לכסה"כ ששם חקוקה צורת יעקב אע"ה ויש חלק לכל נשמת ישראל שם. וזה תזכרו בעצם שהי' מקודם דבוק בשורש החכמה קודם להתפשטות הל"ב נתיבות וזהו בחי' תכלת. לב"ן ל"ב נתיבות ותכלת בחי' חכמה עצמה ונק' תכלת מלשון כליין וביטול כמ"ש והחכמה מאין תמצא. לכן אמרו חז"ל גדול עונשו של לבן חותם של טיט כמ"ש וייצר כו' עפר מן האדמה. ותכלת בחי' ויפח באפיו נשמת חיים והיא מדריגה גבוהה מאוד ולכן נחסר תכלת עתה בדורות השפלים: