Jacob’s Spiritual Battles

בפסוק קטנתי כו' ועתה הייתי לשני מחנות. דיש לתמוה מה שנתיירא יעקב מעשו ואח"כ נתאבק עם המלאך שלו ולא יכול לו. אך שם כתיב ויותר יעקב לבדו. שיעקב אבינו ע"ה בעצמו כחו גדול מאוד. והוא האדם המיוחד שברא הקב"ה בעולם כמ"ש ז"ל צורתו חקוקה תחת כסה"כ. והי' מלחמה זו עד השורש כי זה לעומת זה עשה אלקים. ויש לעשו ג"כ שורש במקום גבוה. וכמ"ש ז"ל שהעלו אבק עד כסא הכבוד. ויעקב תיקן כל המקומות מתהום רבה עד רום רקיע. וזהו השלשה שמות יעקב ישראל ישורון. יעקב בעוה"ז ע"ש וידו אוחזת בעקב עשו. וישראל הוא המדריגה הגבוה. וישורון הוא ליישר כל המקומות שנקרא בריח התיכון והוא האדם הישר דכתיב האלקים עשה האדם ישר. וכתיב מגיד דבריו ליעקב. דבריו הוא הנהגה שהקב"ה מנהיג העולם. חוקיו ומשפטיו לישראל הוא התורה שנעלמה מעיני כל חי. והם ב' הכחות שלו בעוה"ז ובעולם העליון השורש שלו. בחי' תורה שבכתב ושבעל פה. וע"ז כתיב לא עשה כן לכל גוי שאין להם דביקות בהנהגות השי"ת ובהסדר הישר שעשה הקב"ה בעולם כו'. ומשפטים בל ידעום היינו שגם בשורשם למעלה אין להם חלק במשפטי התורה. וב' אלו המלחמות הוצרך יעקב אע"ה לעשות כמ"ש שרית עם אלקים ועם אנשים כו'. אבל בעבור הדורות שלאחריו הוצרך יעקב להקטין עצמו. וזה הי' הכוונה כי במקלי כו' והי' לו אז בחי' עצמותו והגדלות שלו. ועתה הייתי לשני מחנות ולא רצה לפרוש עצמו מתולדותיו ולכן נתיירא. וע"ז מסיים ואתה אמרת היטב איטיב עמך שהוא הכלי שהקב"ה מטיב על ידו עם כל הברואים כמ"ש מחדש בטובו. והוא התורה שהיא בחי' יעקב ושמתי את זרעך כו'. לכן הוצרך להקטין עצמו בעבורם כנ"ל. וכל מה שהכין יעקב אבינו כך יש התדבקות לבני ישראל ולא יותר. ולכן כתיב ויזרח לו השמש והוא צולע על ירכו על כן לא יאכלו בני ישראל כו'. פי' ההארה שהי' לו אז. ואותו הגיד ניתק ממקומו. ע"כ לא יאכלו. כי דבר זה לא היה במחרה. ואדרבא כתיב ויזרח לו השמש משמע שאז דוקא קיבל עיקר כוחו שנקרא שמש. והוא הסימן שא"א לתקן זה הגיד ע"כ לא יאכלו: