Sukkot תרמ"ז 3

ליום הו"ר ושמ"ע. בענין הד' מינים דרשו חז"ל על החילוקים שיש מבנ"י שיש בהם טעם וריח או אחד מהם או ולא כלום ע"ש. ובודאי יש לכל המינים חלק ושורש בתורה. דיש תורה ומצות חוקים ומשפטים והם הד' חילוקים כי התורה עיקרו הטעם. ומצות בחי' הריח. ומשפטים טעם וריח. וחוקים רמז לערבה. ואלה המינים ממש נמצאו בבנ"י שהוא בחי' תורה שבע"פ שיש ג"כ תקנות וסייגים מכל אלה המינים. ונמצא מנהג ישראל תורה. וכמו ערבה בהושענא רבה שהוא מנהג נביאים וכמו חוקה. וזה העדות ביותר על בנ"י שמכוונים לדעת עליון אפילו בלי טעם וריח. ונאמר עוד כי לכן נקרא זה היום הושענא רבה כי יש ד' גליות וזה לעומת זה עשה, וכמו שיש בקדושה הד' מינים כמו כן יש ג' עבירות ע"ז וג"ע וש"ד. וגלות האחרון שהוא על שנאת חנם הוא שאין בו טעם ולא ריח והיא הגדולה מכולן, ולכן בזכות הערבה יכולין להוושע בדורות אלו השפלים. ועושין שמחת תורה אחר החג להודיע כי כל המינים הללו נמצא בנו בכח התורה כנ"ל. והד' ענינים שנרמז בפסוק ה' מסיני בא כו' משעיר כו' מהר פארן כו' מרבבות קודש. בודאי רומז ג"כ על ד' מינים הנ"ל תורה מצות חוקים ומשפטים. והם הד' פירושים פרד"ס שבתורה ועמ"ש בפ' בראשית מזה: