Sukkot תרנ"א 9

לשמ"ע. אמרו חז"ל נסכו לפני מים בחג שיתברכו לכם גשמי שנה. כי המים נחלקו יהי רקיע בתוך המים ומים תחתונים בוכים אנן בעינן למהוי קדם מלכא. וכתבו חז"ל הובא ברש"י פ' ויקרא כי נכרת ברית למים תחתונים להקריב מהם מים בחג ומלח על הקרבנות ע"ש. פי' שבאמת בחלק זה התחתון יש בו ג"כ קדושה כמו בחלק העליון כי אין קנאה במ"ב. אך שהוא נסתר ונתערב בו פסולת כמ"ש והארץ היתה תהו כו'. וצריך תקונים עד שנתברר הטוב. וזה החילוק בין יין למים. שיין הוא ע"י תקונים קצירה דישה דריכה וכמה מלאכות. אבל מים הוא כמו שהוא. ונתן הקב"ה זמן שיוכל להתגלות המעיין למטה ג"כ בלי פסולת ושאינם צריכין תיקון. והוא מעין לעתיד שכ' והי' ביום ההוא יצאו מים חיים. וכ"ד שהי' בכלל ויצא ללמד על הכלל כולו. פי' שכיון שיש עת שמנסכין מים ממילא זה עדות כל הזמנים שנמצא הבאר גם בחלק שלמטה. וכמו כן מלח עדות על כל המינים שנמצא בהם המעיין רק שאינו מבורר כנ"ל. וזה העדות נמסר רק לבנ"י. כי מי בוכה ומשתוקק על הסתרות הקדושה בעולם רק בנ"י. לכן מנחם אותם הקב"ה בזמנים מיוחדים ודברים מיוחדים. ולכן הי' השמחה גדולה בבית השואבה: